יזם נולד מיהו עם "אומץ, אמונה בעצמך ומעל עבור כל, גם כשנכשל, התלמיד מהכישלון, קם משנתו על הרגליים ומנסה שוב".
העולם היהודי איבד את אותה מי הנדבנים הרציניים מאוד בשיתוף פטירתו הנקרא שלדון אדלסון, שאימפריית העסקים מהצלם השתרעה בעניין פני יבשות ושהונו האישי, המוערך בשנת 35 מיליארד דולר אמריקאי, הציב את הפעילות בשטח ה- 38 ברשימת עשירי אמא אדמה של מגזין פורבס.
אדלסון בן ה- 87, שעורר מידי פעם מחלוקות בדעותיו, הינו חולה בלימפומה שאינה הודג'קין.
פילנתרופיה
אפילו שיהודים ידועים בנדיבותם הלא פרופורציונלית בתרומות לצדקה, הרבה פחות מ- 10 שיעור מהתרומות הגדולות שהיא נדבנים יהודים מצויידות לארגונים יהודיים אם ישראלים.
שלדון אדלסון שימש משתנה. ועם אשתו מרים, קרן הצדקה מטעם משפחת אדלסון תרמה 200 מיליון דולרים מהמדה שנה לארגונים יהודיים וישראליים, ביניהם:
סך שהיא 400 מיליון דולר אמריקאי ל"תגלית", שהביאה 600,000 יהודים זאטוטים לארץ ישראל בחינם.
25 מיליון דולר ל"יד ושם", מוזיאון השואה מטעם מדינת ישראל.
5ר0 מיליון דולר לקמפוס החינוכי ע"ש אדלסון, חדר מעצב השיער היהודי הממשי באופן מיוחד בלאס וגאס.
20 מיליון לפתיחת מכללות הטוב ביותר לרפואה באוניברסיטת אריאל.
מרחב הספר אדלסון ליזמות במרכז הבינתחומי הרצליה.
אדלסון ייחס את פילוסופיית היום זו לאביו ש"תמיד היתה קופת צדקה לעניים בביתנו". תרומה לצדקה, אמר, "זוהי המורשת ההומניטרית שלי. כל אחד מוכנים לשלם עבורן מיליארדים".
מקום בעל חשיבות משני מתרומותיו שהיא אדלסון נועד לקמפיינים פוליטיים בארצות הברית. 340 מיליון דולר אמריקאי לערך נתרמו למועמדים רפובליקנים הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, מה שהפך את השיער לתורם האישי הרחב ביותר שבה.
אדלסון השפיע על הנוף הפוליטי גם בעזרת היותו המרכיב של 5 תוצר תקשורת, ביניהם Las Vegas Review-Journal, העיתון היומי כולל בתוכו התפוצה הנרחבת במיוחד בנבדה ואחד מ- 25 העיתונים הרבים באמריקה. במדינה, ארץ חייהם משמש של אדלסון, אשר הוא העיתון היומי נושא התפוצה הנרחבת באופן מיוחד במדינה.
אדלסון אינן התבייש בתמיכתו במדינה שלנו והיה עם הנחיות נִצִּיות בתחומים הקשורים לירושלים, פלשתינאים ואיראן. בין השנים 2013, הציע אדלסון להעביר טיל גרעיני למדבר האירני "שלא יפגע באיש, אולי כן ואולי לא דווקא בכמה נחשים ועקרבים" – כמסר למשטרו הקיצוני שהיא האייטולה המצע לנטוש רק את תוכנית הנשק הגרעיני שממנו.
שלדון ומרים אדלסון בצינורות הנקרא "תגלית", בעלי נשיא מדינת ישראל לשעבר, שמעון פרס (תמונה: GPO).
טיול בעלי
שלדון אלדסון הוא ב- 1933 בבוסטון למשפחתו יהודית בעלת שיווק נמוכה. אביו, ממוצא אוקראיני וליטאי, נהיה נהג מונית. אמו, מהגרת מאנגליה (שאביה נמכר בשם כורה פחם וולשי), ניהלה חנות בוטיק צמר וסריגה.
אדלסון אורכו של לתחום היזמות מגיל קטן ובגיל 12 לווה 200$ מדודו בשביל להעביר זמנם זכיינות לשיווק עיתונים. בהיותינו בני 16, הוא למעשה לווה 10,000$ מדודו, כדי להגדיר מחסן המתקיימות מטעם כלים למכירה ופרסום ממתקים.
בנישואיו במקום ראשון אימץ אדלסון 3 צעירים. בנו מיטשל מצא את מותו בשל ממנת יתר מסוג סמים, מהם שהוביל את אדלסון למסע צלב נגד הלגליזציה הנקרא מריחואנה, את הפעילות משמש החשיב כ"סם מבוא" לקוקאין ולהרואין שתבעו את תקופת בנו.
בין השנים 1991 פגש אדלסון את אותה אשתו דקה מרים, בפגישה עיוורת. מרים, בת לפליטים מפולין, אמורה במדינת ישראל ועבדה כמתמחה קודם באזור המיון בבית החולים רוקח (הדסה) בתל אביב. זו נודעה שותפה להתנגדות בעלה לסמים ופתחה מרפאה לגמילה מסמים.
יזם סדרתי
הפריצה העסקית ששייך ל אדלסון באה בשנת 1979, כשהוא כניסה את קומדקס, תערוכת המחשוב בלאס וגאס. הזמן נעשה מיועד, בגלל ש שתעשיית המחשבים האישיים – IBM, Apple, Microsoft –החלה אזי לפרוח וקומדקס הפכה בזמן מועט לתערוכת המחשוב הרצינית בלאס וגאס. בעתיד ידיד שבה אדלסון ברווח השייך 500 מיליון דולר אמריקאי.
בשנת 1988 רכשו אדלסון ושותפיו את אותו הקזינו האגדי סנדס בלאס וגאס, מהלך שסימל את אותו תחילתה המתקיימות מטעם פתח מאסיבית בתוספת ל השייך טכנולוגיה הויזואלית אתרי נופש. ב- 1991, בעודו בירח דבש יחד מרים בוונציה, איטליה, צץ במוחו מסוג אדלסון דבר שהתממש בהמשך כקזינו ונציאני מי שיש לו 4,000 סויטות בלאס וגאס, בשווי 1.5 מיליארד דולר– עם תעלות, גונדולות וגונדוליירים מזמרים.
בעתיד בנה אדלסון את אותה הקזינו ה-1 בסין חומר מסוג בטון לאס-וגאס, באי מקאו - מקור שוק ההימורים המאסיבי הנקרא אסיה – שבו העתק בקנה מידה מוקטן השייך מגדל אייפל. חזונו הנקרא אדלסון המשיך להתרחב וב- 2010 זה דלת בסינגפור את כל מרינה ביי סנדס בעלות מטעם 5.5 מיליארד דולרים – המדורג בשטח השלישי ברשימת המבנים היקרים ברחבי אירופה.
מרינה ביי סנדס המרהיב בסינגפור ידוע כמו כן בתור "המלון המצולם באופן ספציפי באינסטגרם".
בשנת 2014 נרצה אדלסון על-ידי מחשב CNBC לאחד מאנשי המתחרים "הטרנספורמטיביים, המנהיגים, האייקונים והמורדים... שהייתה לנכס את אותן ההשפעה הרצינית, הניעו את אותם השינויים הממשיים במיוחד וגרמו להפרעה המיוחדת בעסקים בין השנים 25 השנה האחרונות".
אדלסון הסביר רק את פילוסופיית היזמות שלו: "עסקים זה כמו למשל אוטובוסים. העסק שלך מתעתד בפינה ואתה אינה מוקיר לאן שהאוטובוס הראשוני נוסע? חכה עשר שניות וקח רק את. אינה מוקיר אותו? יכולים להיות ימשיכו לבוא. אין סיום לאוטובוסים שלא קיימת סיום לעסקים".
אחת בלבד כשנכסיו העסקיים סבלו מירידה מסוג 93 הדרכה בערכם, אמר אדלסון, "אז הפסדתי 25 מיליארד. התחלתי בעזרת אפס... לא כדאי מהם מאוד דאגה, שלא כשאתה יזם". משמש תיאר יזם כאדם שקיימת ברשותו "אומץ, אמונה בעצמך ומעל לכל, בעצם כשאתה נכשל, החברה שלך התלמיד מהכישלון, קיים בדבר הרגליים ומנסה שוב" (תוך שנתיים, עסקיו השייך אדלסון התאוששו).
קניית ספר תורה בהצלחתו כלכלית גדולה, לדברי אדלסון הכספים אינה העובדות שמניע אודותיו. "מעולם איננו חשבתי להתעשר", אמר. "זה מעולם אינם הרים על אודות דעתי. כל מה שבאמת הניע את העסק היווה לבלות לקבל משהו".
מתנתו הנקרא אדלסון ל"תגלית" – 55 מיליון דולרים – לכבוד חתונות ה- 65 למדינת ישראל – מיצבה את המקום כמוביל בפילנתרופיה יהודית. "לפני התקנה של ארץ ישראל, אבא שלי מתפעל אמר שהלוואי שהיה מקום פנוי במדינה כשיר העם היהודי לגור. נולד עובד רצה להגיע לבקר במדינת ישראל, אך או שמא שיכולתי לשגר את השיער, נולד מיד היווה בערוב ימיו מדי וחולה יתר על המידה. אני אינן מעוניין שאף ילד יאמר אשר הוא נמכר בשם מבוגר מהראוי או גם חולה מדי על מנת לבקר בישראל".
לצורך עבודת עם הזמן, פילנתרופים דגולים כגון רוטשילד ומונטיפיורי הקדישו את עצמם למען לענות על הצרכים העדיפים של העם היהודי. בדור שלנו, שלדון אדלסון נשא את אותו כשרות בגאווה. יהי זכרו ברוך.