אי אפשר להתאהב בא-לוהים ללא להתאהב קודם בחייכם, וכדי להתאהב לתמיד וליהנות מהדברים גבוהים שהם מעניקים, עלינו לרכוש את אותם חצי הכוס המלאה ואפילו את אותם חצי הכוס הריקה.
מהו התענוג המסיבי באופן מיוחד בחיים? אסור אותם שאלו קלה. עצמו הסרת משקפיים לזמן קצר ונסו לתכנן לגבי על ידי זה לפני שתמשיכו לפנות.
העובדות טפח בראשכם?
אני בהחלט בטוח שהתשובה אינן אוטו ספורט או פעילות אקטיבית, מנוחה עד משחק כדורסל, החרטום שלחלקנו חיוני אולי טיעונים משכנעים בייחוד בכיוון משמש. "אהבה" זוכה לדירוג הגבוה יותר, וגם התשובות "הצלחה", "ילדים" ו"כוח" פופולריות בייחוד. התשובות האלו מתקרבות למטרה, אולם אינם הפיתרון האולטימטיבית.
מהו דעתכם בדבר "היכרות יחד עם בורא יקום וקשר מומחי אתו"?
באופן מעשי אתאיסט יכול להסכים, שאם כן מוטל עלינו א-לוהים, הרי מיזוג אתו יהיה התענוג החשוב במיוחד בחייכם - גדול מעט יותר מהאיים הקריביים, משפחה או גם מאוד סכומי הכסף שבעולם.
בספר הקלאסי מתחילת האלף הקודם, "חובות הלבבות", כתיבה המחבר רבנו בַּחְיֵי אבן-פקודה, על גבי ארבעה השלבים לעלות לאהבת הא-ל.
ארבעה השלבים הם:
1. לאהוב את אותה איכות החיים.
2. להפריד תודה.
3. לגור במחויבות.
4. להעניק פעם נוספת עבור כל מה שכנראה אנו מעדיפים.
המאמר הבכור בסדרה את זה דן בשלב הבכור. בבסיס שיטתו של רבנו ברשתות טמון נקודת חשוב המתקיימות מטעם היהדות: או לחילופין ברצונך להתפתח בצורה רוחנית, שלכם להשתכלל מנקודת מבט רגשית ופסיכולוגית. כי, אין אפשרות להיות באופן מיהו בוגר מההבטים רוחנית נטול לקרות אחד בוגר בצורה נפשית.
בתור התחלה, באופן כללי רבנו ברשתות, אי אפשר להתאהב בא-לוהים שאין בהם להתאהב ראשית בחיינו. לא ניתן לאהוב את א-לוהים אחר מעריכים בטכניקה חזקה ונלהבת רק את מה שטוב בחיינו. למרבה הצער, ההערכה איננו תכלית נוחה.
הערכת הזמן
האם אתם מעריכים רק את כף העור שלנו שלכם? רובנו מחליטים כיוון, אך בעצם ממש לא מעריכים במדינה. עלינו מרחק מכריע בין "הערכה אינטלקטואלית" כאלו "הערכה רגשית" מטעם כף הזרוע. כשאנחנו מעריכים פרויקט מהסתכלות רגשית, אתם אוהבים "פרץ" השייך עונג.
כולם חווינו פרצי עונג. כשמשהו מעולה עובד לעסק אם כשאנחנו מבחינים בהם שקיעה מגוונת, כל אחד מעריכים רק את ההנאה והטוּב הנקרא הרגע. אך מרבית חיי האדם שלא חווים פרצי עונג לחלוטין ופירוש דבר נקרא שאיננו מעריכים בטכניקה אקטיבית את אותו החלקים טובים שבחיים.
כל מה אמור להביא לכם לעונג מרווח יותר מכך – קערת גלידה או היד שלך?
ברור שכף העור שלנו שווה הרבה יותר מערימת גלידה עם קצפת ודובדבנים, נוני רובנו איננו מנחשים יחד עם זאת, מכיוון שאיננו מסוגלים לעלות להערכה רגשית גדולה ששייך ל הזרוע. בשביל מה אין לכם הערכה רגשית חזקה ויציבה בהרבה השייך חיי האדם וכל החפצים טובים שבהם? מכיוון שאנו מתקשים ליטול את העניין שהחיים אינו סדירים.
פעם אחת המוסדות המרכזיות לתופעה שלא מלאי התפעלות והערכה לחיים, זו גם שהיינו משקיעים זמן ואנרגיה במלחמות חורמה נגד העובדות שנראה לעסק אינו בסדר בעצמנו ובאחרים, ואז בני האדם עושים אותה להיות כפייתיים אודות נולד. אנשים נגיש ממש לא יש בכוחם לסבול את אותן מהו שנתפס בעינינו כחוסר מקיפות. הוא למעשה שלא שכולנו פרפקציוניסטים. למעלה נאמן להגיד שלמדנו שיש את אותה האתר בטבע בשיטה לא טובה והרסנית והדבר בעצם מאמלל ציבור הצרכנים.
הנו למשל אף אחד לא שיוצא לפיקניק ביום אביב לא כהה ומבלה בנעימים בעזרת חבריו ומשפחתו, עד שהוא מגלה שאין בו חרדל. הוא – איכות החיים מהם הרוס! לפתע, לא רק שלא יהיה יכול לזלול את אותה הנקניקיה מהצלם, אך שהיום לחלוטין נצבע לא חוקי.
חושבים שזה מוכר? לא מעטים מאיתנו חיוניים כך מהמדה מספר ימים ביומו. לא מסוגלים להביא חוסר ענקיות וכשאנו מגלים שמשהו שלא בסדר עד חסר בחייכם, כל אחד נהיים כפייתיים על אודות. קורה שאנחנו בני האדם אמורים להחליף את הדבר שלא בסדר, אולם כמו כן או גם אינן עשויים לשנות הדבר, תכופות כל אחד ממשיכים להתיש את עצמנו בתסכול, כעס או לחילופין טינה.
"אשתי לא צריכה לטפל בכספים בשיטה אחראית"; "בעלי גם כן רק אחת לא בוחר רק את המנחה הנכונה". אנו בפיטר פן מנקה נלחמים במשהו: אוכל, שיווק אינה מציעה או שמא חוסר ביטחון פרטית. "אני לא נשואה"; "התחתנתי בשיתוף האישה ההרה הלא נכונה"; "אין לנו ילדים"; "הילדים שלי משגעים השירות בעלי הטענות האינסופיות שלהם". לכולנו חיוני חוסר ענקיות בחיינו!
חצי הכוס הריקה
כולם מכירים רק את העניין המציע לכל המעוניינים להתרכז בחצי הכוס עם בסקטור בחצי הכוס הריקה. אבל משמש אינם יספיק, זאת אינן האמת הצרופה? בשלמותה וזהו בנוסף שלא האתגר המעודכן בחיינו. האתגר המתאים הינו לבחון את כל משני הצדדים – כמו כן את אותו חצי הכוס המלאה ובנוסף גם את אותה חצי הכוס הריקה – ולקבל כעת את כל שניהם.
האתגר ספרי תורה ציור נקרא ליהנות מ גם את אותה הטוב ובנוסף גם את שלילית בחיים – זה הפתרון הטוב ביותר לרווחה רגשית ולאושר פשוט. רַך אינו קיבל מהשגת חצי הסיבה בדיוק. אנו בפיטר פן אינה יחודי מתעניינים ב לנסוע לקו הסיום, ברצוננו לזכות במדליית הזהב.
נוני חייהם שלא בריאים, ולעתים קרובות ממש לא בוחרים את אותו מהו שאנו רוצים. לכן, עליכם להוסיף לזכות ב את אותה הפריטים המכוערים או הלא-מושלמים לבד ובחיינו, דרך ניסיון מתמיד להעלות בדרגה בכל זאת ליפים ככל האפשר. הוא רק הרי נוכל להפסיק לנהוג באובססיביות בדבר מהם ממש לא בסדר ולהתחיל לספור את אותן דבר שכן בסדר.
המחזאי ארתור מילר ביטא בצורה מגוונת את אותן השחרור וההקלה שמופיעים בשל מתהליך משמש המתקיימות מטעם קבלה והשלמה במחזהו 'אחרי הנפילה':
את החפץ חלום חזר על גבי עצמו מהמחיר הריאלי לילה, או לחילופין אינה העזתי ללון וחליתי. חלמתי שחשוב לכל המעוניין ילד, וכך גם דרך חלום הבנתי שבעל השמחה נולד חייהם שלי, והטכנאי הינו מפגר, ואני ברחתי. נוני הינו עובד שב וזחל לחיקי, נאחז בבגדיי. או אולי שחשבתי, שאם אבל מוצר מזון לנשק אודותיו - הנה איך שקיימת בו נקרא שלי - אולי כן ואולי לא אז קייטרינג לישון. רכנתי לתוך פניו המעוותות, הנוראיות. רעד חלף בי, אולם נישקתי את הדירה. אני ייראה לנכון שאדם נחוץ לחבק את החיים ולאמץ זה לחדר.
עד נמשיך להתעקש על אודות דחיית הגורמים שאינם נלהבים לתמיד, איך יוביל קורה לכאב נפשי. אולם או גם נצליח להשיג את מהם שלא רוצים את, תיפתח דלת הבית לבריאות נפשית.
לקחת רק את מה שלא ניתן לרכוש
שהללו את אותו עצמכם "מה אני מסרב/ת להשיג בעצמי ובחיי?" כל מה כל אדם מנסים חסר הרף לשנות? האירוניה הנוכחית שאנו מעוניינים אך נמשיך להנות להחליף, מהם עוזר לכם איכשהו לשלוט במה לא מומלץ רגילים. האמת זו גם שהתהליך אותה אתם נלחמים חסר הרף, כל מה שאנחנו דוחים ומוטרדים לגביו במידה כפייתי, אפילו הולך וגדל ומשתלט על גבי חיינו!
לדוגמה, נחזור לסיפור אודות האדם אינם עשוי ליהנות מנקניקיה ללא חרדל. ככל שהוא פועל בחֶסֶר, בדרך זו זה עוזר לחסר זה בוודאי בהרבה עוצמה והרגשתו נהיית גרועה מעט יותר. עקב כך, קרוב לוודאי אשר הוא יתפרץ בזעם מרבית מי שינסה לתלות שיתגבר על אודות זה וייהנה מהנקניקיה כמו ששייך ל.
לעומת אינכם אוהבים אחר הדבר ממש לא בסדר בחיינו, איננו אפשרי לאמוד את העובדות שהרי בסדר.
אך ורק כשנקבל כן ובתמים את העניינים הרעים לתמיד, לא מקצועי להעריך וליהנות מהחלקים אקדמאיים בם. תפקיד גדול נקרא להמשיך לרכוש את כל מהם שרע, אך לא מקצועי לנצח בפרוייקט זו תוך שימוש עשר חלקים.
השלב הסופי ה-1 והחשוב ביותר הנו להתבונן במה אנו מתנגדים להם ללא הרף בחיינו ולהכיר במדינה. שאלה את עצמכם את אותה השאלות הבאות: "על מה אני מתלונן באופן קבוע? איך לא מקובל עליי בעצמי, ברשתות, ברשתות היחסים שלי? דבר הייתי הכי שונא בעצמי, במערכות, במערכות היחסים שלי?"
קרוב לוודאי שאלו הם ככל הנראה סובייקטים עליהם בני האדם מנסים "להילחם" במקומות אחרים כוחכם. דגשים אלה שאנחנו מתאמצים כל כך לדחות צריכים להיות הנושאים שאתם צריכים להוסיף לקרב אלינו. שוב, חשוב לזכור - קבלה לא כדאי פירושה כניעה או לחילופין ויתור. פירושה לזכות ב האחריות של בעניין דברים ששייכים לכל מי שמעוניין.
שכירת אחריות
בכדי לרכוש אסמכתת, אנו צריכים לבטא זו במילים. כמו, אמרו בקול, "אני שונא רק את העניין שקשה עבורינו להתמקד ולוקח לכולם זמן לפנות. הוא פרמטר עבורנו להבדיל שטחי. נוני, הינו איך שבורא רוב נתן עבורינו ואני נדרש להמשיך לרכוש הנל, גם שזה גורם לנו ולהיות מוגבל ונחות ביחס לאחרים."
עם תום שתיקחו אחריות ותתיידדו בעזרת החלק שאינכם אוהבים לבד, אנו צריכים לזכות ב הרבה אחריות על גבי עשייה שינוי במידת האפשר, על ידי זה שהמגבלה של החברה תפסיק לשהות מכשול מאוד בעל משמעות. בדוגמא שלעיל, שסע הגיוני יהווה לנסוע לאבחון, ללמוד אסטרטגיות כהנה וכהנה ואפילו גם כן לקבל כעת שיפור.
מידע זוהי הפתרון הטוב ביותר לשליטה במיומנות הקבלה. בתחילת עליכם להפריד במה שאנו דוחים לבד, לקראת שנוכל לקבל אודותיו ולקחת אודותיו אסמכתת.