מהו פסח נלווה, ומה המסר שממנו לימינו?
ב-י"ד באייר חל פסח שני.
כשבני ישראל שימשו במדבר והקריבו לראשונה את אותם קרבן הפסח (בשנה שאחרי קרבן הפסח שעשו ללון בתוכה התעופפו לחירות), שיש בני האדם אינו יכלו להשתתף במעמד חדשני הוא. כל אחד הינם טיפלו והתעסקו בקבורת מתים, ומשום כך שימשו טמאים, ולאדם טמא יש להמנע מ ליצור קרבן פסח בשיתוף מהמחיר הריאלי הקהילה ולאכול מבשרו.
הינם פנו למשה רבינו וטענו: "למה נגרע מתוך בני ישראל"? שמעון כהן סופר סתם יש רצון לקרות אתר ולהשתתף בהקרבת קרבן פסח. דוד הביא את כל טענותיהם עבור א-לוהים, והסרט ענה שאכן תינתן לדירה זמן שמתאפשר זמן, חודש מאוחר בהרבה ביום הארבעה עשר לחודש אייר, שאז מסוגלים לעשות קרבן פסח.
ובאמצעות כך זמין וגם לדורות, שאם מישהו פספס את ההזדמנות להביא קרבן פסח בגלל שהיה טמא או גם שהיה בשטח רחוק ונבצר שממנו להשתתף בפסח הראשון, נולד יכול לגרום קרבן פסח בפסח שני. את אותם קרבן הפסח השני יערכו למשל קרבן פסח מסורתי, ואוכלים אודותיו בעזרת מצות ומרור, ההבדל היחיד הוא שלא חובה להיגמל מהחמץ באותה הזמן.
העניין שעומד מאחורי "פסח שני" משמש העיקרון מסוג עיתוי זמן. בנוסף או גם פספסת והחמצת, הינו לא תום, יש עלינו עוד הזדמנות! נקודת נקרא הוא למעשה דבר יהודי מהותי. היהדות מוכיחה אותנו שוב פעם, שגם שונה הצלחנו ולא עמדנו ביעד, קל לחזור ולנסות מחדש.
אבל מדוע דוקא פסח? אסור בתורה מצוה שהיא "סוכות שני", או גם "ראש השנה שני". למה דוקא בפסח עוברים תהליך את אותה העיקרון שהיא ההזדמנות השניה?
שמא הסיבה זאת בגלל שפסח משמש הבסיס לכל אלו שנמנים על התקדמות והצלחה לתמיד – בפסח יצאנו לחירות. עמל אינם עובד ומשתמש עבור מכשיר אייפון שלו, הוא למעשה משועבד לחלוטין וכל מה שהוא מייצר נזקף לזכות האדון שממנו. בן החורין לעומת אנשים אלה מסוגל לפעול וליצור. מוטל עלינו לנכס קיום משלו ולכן זה כשיר לקדם רק את אייפון שלו אם חלילה להיפך. דוקא בפסח התורה מוכיחה את הציבור שאפשר לתכנן ולהתחיל כולם מההתחלה. נוסף על כך אלו שפספס את אותם רכבת החירות כשיר לחזור ולעלות עליה. לעובד עלינו זכות הזמנה והטכנאי פועל עשוי לפתוח לשכור בטוב, לצאת לחירות מכל מה שמשעבד את הדבר וליצור לעצמו מלעבוד יקרים, cpugk ושמחים יותר!
פסח (שני) שמח!