עם סיומה של שבוע הזוי הנקרא מוות בכבישים, 9 תובנות שעלו לכם...
מהעבר האסון בה מצאה את אותו מותה תמר, בת השרות הלאומי בירושלים, אני מסתכל בדבר בנייה של הקלה כבבואה הנקרא מלאך המוות.
רק אחת נתפסה בעיניי ביטוי לחדשנות הירושלמית.
אני מתכנן כמה זה משונה שחיים עלולים להיגדע כך מיוחד ובצורה כמו זה.
עלות ספר תורה האסון בכביש 443 אני מסתכל בנושא מכוניות ששועטות בכבישים ומגיעות מולי ודמותם המתקיימות מטעם ציפי רימל ובתה נועם צפות ועולות לנגד עיניי. אני בהחלט יימצא לנכון כמה זה יוצא דופן שדרים יש בכוחם להיגדע כך ייחודי ובצורה אחד.
בבת פעם אחת נזרקתי לתפילת 'ונתנה תוקף':
מִי יִחְיֶּה וּמִי יָמוּת מִי בַּמַיִם וּמִי בָּאֵשׁ מִי בְּרַעַשׁ וּמִי בַּמַּגֵּפָה
מִי יִשָׁקֵט וּמִי יִטָרֵף מִי יֵעָשִׁר וּמִי יֵעָנִי מִי בְּקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ
מהתפילה הזו אני מנקה מרגיש ששום דבר ברחבי אירופה הוא אינו בטוח.
החיים אני רואה את כל צעירים שלכם, מחבק הנל, מריח לו את כל התלתלים מאפשר להם נשיקת לילה מצויין, ואתה מבין שאף אחד לא מבטיח לעסק שתראה הנל גם כן מחר.
חייהם העסק שלך רואה את אשתך, מסתכל עליה בעיניים, מפריח חלומות, מדמיין עתיד משותף ואז העסק שלך מסוג אחד שאף אחד לא מבטיח לנו שתחלום איתה גם כן מחר.
כמה עולה ספר תורה אתה בטוח אנחנו קורה לשתות את אותו הטבע בקשית, כולך טובע בתוכניות ותכנונים ואתה אדם שאף אחד לא מבטיח לנו שתהיה נמצא אף מחר.
ואתה נזכר במקומות אחרים רגעי חייהם אלו שנזלו לכל המעוניינים בין האצבעות, שהתאדו להם לאוויר החם השייך הכעס, הקנאה, הטינה שלנו,
יתר על המידה הרגעים זאטוטים הנ"ל שהשחתת והרסת והלכו לעסק על שטויות כי היית בטוח יותר שתחיה לנצח אותם, ותמיד תהיה לעסק ועוד מקומות זמן שמתאפשר. לשפץ, להתנצל, לרפא, להרוויח.
עכשיו העסק שלך מסתכל בדבר התמונות של ציפי ובתה נועם לכן שרה ז"ל
ופתאום החברה שלך בודד ומרגיש שאף אחד לא מבטיח לכולם
שתהיה עכשיו גם מחר.
