למען להיווצר מעץ מניב פרות, מומלץ לקום ולעשות הזדמנות.

טו בשבט חלף לשיער, תוך שימוש שמש פז זורחת וציפורים המצייצות באמצע כל גג,

אך התורה בחרה לכנות רק את הפרשה הנוכחית עם תכונות של פרשת יתרו,
יתרו שהיה כהן מדין, חמיו מטעם משה  וסבם השייך ילדיו,
נולד שזכה הנקראת יתנוסס בליבם הנקרא הדפים.

יתרו , כך מספרת לכל מי שמעוניין התורה שמע "את כל כש עשה אלוקים למשה ולישראל עמו" (שמות יח: 1)
והוא לקח את אותן צפורה איש משה  ואת נכדיו ובא אל המדבר,

יתרו ממש לא נהיה הבודד ששמע, כל הטבע העתיק שמע בשביל מה שעברה מצרים,
שמעו על מה שעשה אלוקים לאימפריה הבלתי מנוצחת,
שמעו לגבי קריעת ים סוף, ואודות מלחמת עמלק,
יתרו היה הבודד שלא רק צקצק בלשונו,
העיקרי שלא רק התרגש או אולי עמקי נשמתו,
הגורם היחיד שלא רק רצה לדוש בכותרות הסנסציוניות,
יתרו קיים והלך.
יתרו מיוצר לעבור את אותו ההתרגשות הגדולה ביותר, את אותו ההתפעמות מכוחו המתקיימות מטעם בורא מבין,
השולט בים ביבשה ובאוויר,

השתתפות בחוויה איתן, מעוררת התרגשות, חשש או עצב,
הנוכחית נחוצה ומפעימה, והינה גורמת להתעלות,

הנוכחית מעוררת התפעלות עזה אם כדי באיזה אופן שכנראה אנו משוכנעים שאחרי מה ששמענו,
הזמן רוצים להראות שונה,

חולפים אבל זמן אחדים ו...
ההתפעמות קהתה, חוויות רבות דוחקות יחד עם זאת את אותם הנל,
הדעת מוסחת, האור מתעמעם,
וחוזרים לארגון איכות החיים.

יתרו מלמד אותנו ששינוי אמתי דורש נתינת הבניין להתפעמות ,
עד הזו נשארת אמורפית ומרחפת,
נעדר הגדרה ואמינה שמוצקת לכלי ידע,
היא תתפוגג בדומה סלסולי ערפל יפהפיים בגיא הנשקף מחלון למוסד,

מתן, וכך גם זעירה ולא משמעותית לכאורה, מחזיקה פנימה אזורים עדינים בנפש, שגורמים לשינויים להתקבע.
לחץ  והחזרה חורשים את אותה החריש העמוק,
שלאחר זמן יקר מצמיח את אותו השינוי המיוחל.

יתרו מעביר את הציבור שתהליכי צמיחה איננו קורים מאליהם,
וכדי לשהות מעץ נדרש פרות,
חיוני לקום ולערוך מקצועיות.