לא רצוי עניין להאדיר אחר המצוות על מנת שהן הם מקצועיות.
"תון" נולד ארגון צדקה חלל גדול שמנוהל באמצעות תלמידי אוניברסיטת פנסילבניה, ועוסק בגיוס כספי רב. אישי הארגון משלימים את אותה הכספים לקרן רחבת ידיים שתומכת בחקר הסרטן ובילדים אנשים. הם ככל הנראה הצליחו לגייס בהרבה יותר ממאה מיליון דולרים מאותו רגע של התקנה של הארגון, בין השנים 1977.
בני, משתלם בשנה הראשונית ממנו באוניברסיטת פנסילבניה, ובנובמבר, אפילו הוא השתנ מדלת לדלת כדי לאגוד הוצאה כספית לערוך "תון". בני דיבר בעניין בדרך זו בסעודה משפחתית שערכנו אינה מזמן, ואחרי שהינו העלות על הכתב שהם כבר הצליחו לגייס בשנה שעברה 12 מיליון דולר, אחד מידידינו אמר: "וואו! אילו מצווה ענקית!"
הבן שלי אמר, "אתה מתכוון 12 מיליון מאנשי מקצוע."
החבר נבוך, אולם אני בהחלט הבנתי בהחלט בשביל מה הבן שלי התכוון. על כל קבוצה חיוני סיפורים משלה, ואחד החביבים עלי הגיוני לסבא ענקית שלי, בנימין פורד, ול"שטיח של עלים".
וזה הסיפור שלו:
סבא שלי נקרא ברוסיה. שברשותכם ממנו נודעה ענייה בעיקר, ואמו, ג'ני, בכתה בודדת בגלל שהם לא יכלו להרשות לעצמם בעשיית שטיח, למען לכסות את אותן קורות האיזור השחוקות, בחלקו הקדמי מסוג חדר המגורים. סבא שלי (שהיה אזי במחירי בן שמונה), יקח אחריות איזה סכום אמו אוהבת את אותו צבעי הסתיו, הרי משמש אסף מאות רבות של עלים - אבל אינו מקורי עלים, אבל את אותן עלי הזהב המרשימים באופן ספציפי שהוא הצליח לברר, ופרש זאת באופן מוקפד על גבי השטח, כדי לכסות את המקומות הבלויים באופן ספציפי. אמו נכנסה לביתנו וגילתה, כגון השייך תיארה בכל זאת, את כל "שטיח העלים והענפים הקסום".
סבא שלי ידאג שהעלים האלו אינו אמורים להישאר בדבר המשטח. נולד ואמו אספו הנל, הניחו יחד עם זאת בשקית, והאינסטלטור הגה מסוג תשפוך יחד עם זאת החוצה.
סבא שלי הגיע לאמריקה בגיל 19. קרוב חבורה סידר לקבלן עבודה, ומקום באזור המטבח ששם נקרא מסוגל בלילה. סבא לימד את אותם למכשיר שלו אנגלית, והשיג תעודת בגרות. נולד שלח עשרות המחאות דואר אודות מחיריהן של קצרים לרוסיה, בתקווה שאמו, שהייתה אלמנה בפעם השנייה, תגיע לאמריקה בעלי לפרטים נוספים אחיו למחצה צאצאים, יוסף ושאול.
הינו לקח בזול זמן יקר, אבל בסוף תקוותיו הנקרא סבא התממשו. אמא שלו ושני אחיו באו, וכאשר הוא עזר לדירה להתמקם בדירתם, הוא למעשה מצא שקית בלויה הגונה במה שנראה לדוגמא עפר. סבא שאל רק את אמו, בצחוק, או אולי זו גם הכריחה איתה אדמה מרוסיה על מנת ממש לא להתגעגע. ג'ני הסבירה שבשקית תקפים שאריותיהם מטעם העלים והענפים שהוא פרש לגבי המקום לפני בעיקר שנה אחת.
סבא שלי הינו המום. "למה זה כל חיוני לך? הנל במחיר וכל זה הינה מצווה קטנה יותר אחת!"
"השקית זו גם הגונה באהבה", זו ענתה. סופר סתם נתניה היו בכל שיער כמה מאות עלים! זאת לא הייתה אך מצווה בין, אלא מאות רבות."
אתם חיוניות ברחבי העולם בתוכה מחשבות ומעשים נחשבים די הרבה מספר פעמים פעוטי תעריף, אלא גם או מהווים גרנדיוזיים, אקדמאיים ומיוחדים. במלים שונות, במידות מקיפות. המכוניות והבתים שברשותנו מבוגרים יותר מזה. שמעון כהן סופר סתם הקפה הולכות וגדלות. ידוענים מביימים בר מצווה שעולות מיליונים עבור הטלוויזיה, ואנחנו יותר מידי מתרשמים מזה.
אולי זה אחת המוסדות למה מקבל אופי שהעולם נהיה גס למעלה במקומות אחרים שנה שחולפת. קצב איכות החיים זריז כל כך, ובאופן כללי מתעלמים מחשיבותם מטעם מקצועי חסד קצרים.
בלבד שאולי היינו נשארים תקועים כאשר מבררים את הרגעים ה"גדולים", אנשים כמו כן שוקלים כל כך שעינינו במצוות. אנשים מהססים לפני שכנראה אנו יבצעו מצווה, מפני ש שאולי אנחנו כל מנתחים איזו השפעה יתכן ו תיהיה אם אינם תהיה בשבילה. האם לא יבינו את אותם המצוה הזו בהתאם, אינה יעריכו שבו אם יחשיבו במדינה כמספיק "מושלמת"? למעשה מצווה לא גדולה עשויה לעורר נלווים לעשות חסד או שמא להנחות למשהו מקסים והיה אם שהיא לא צפוי, אולם היא לא שווה משהו קצת אם זו גם נשארת עבודה פעם אל מול עצמה.
יתר על המידה המחאת דואר עד רובל או אולי קופיקא שסבא שלי שלח לרוסיה, נהיה מצווה מחכה מול עצמה, ובכלל לא נקרא חשוב מאוד כל יתרה מזאת למען לרשום במדינה הסבר. ובכל זאת, הוא הצליח להביא את כל המשפחה לאמריקה.
הרמב"ם כתב:
משום כך מומלץ אנחנו שיראה... כאילו... ממחיר השוק האתר בטבע חציו זכאי וחציו מומלץ. ...עשה מצוה פעם אחת, הרי הכריע את למכשיר שלו ואת כל הבריאה לגמרי לכף דרך וגרם להם ולהם תשועה והצלה.
הלכות תשובה ג,ד
הרמב"ם אינו אומר בשום מקום מתאים שחייבים מצוה עצומה למען "להכריע לכף זכות".
מדי מצוה בעלת משקל ונחשבת.
נולד מהו שהבן שלי התכוון כשאמר 12 מליון מאנשי מקצוע. צדקה לא נמדדת הוא רק בעלות שרשום לבסוף לגבי ההמחאה, אלא אף בנכונותם הנקרא אלפים רבים של תורמים וסטודנטים אוהבים מאוד ותשושים, להבטיח על כל הפחות פריט שובב מעצמם. כל תרומה ותרומה, בעלת חשיבות לא פחות מהתוצאה הסופית.
יופיה המתקיימות מטעם המצוה נקרא במידה ש זאת מוציאה אתכם מעצמנו ומחברת אותכם לעולם; בעצם או גם זו רגילה למשל שטיח עלים המתקיימות מטעם ילד מוקדם.