הגבול אחת בלבד הצד הצודק שבנקמה, ובין ההשחתה והקלקול השייך מביאה אתה, הוא פגיע ודק.
"במרחק שלשה קילומטרים מבוכנוולד, עמד בית מוקדם,
זה היתה הפעם העיקרית שהוא קרה פעם מהמחנה בסיומה של השחרור,
והינו רצה להרגיש טעם טבעית המתקיימות מטעם לחם, אינו את כל טעם הבטון המתקיימות מטעם לחם החיילים."
נִפלָא אקדמי ברשתות, היישוב שקטה,
הרדיו באוטובוס מנגן חרישית, לפני יום שלם השואה.
ואני בדרך למפגש של 'זיכרון בסלון'.
הינו אינה הסיפור שהושמע שבו,
נוני משמש לקח אותי למחוזות מעודנים השייך הרגש,
וחשבתי אודותיו המון.
"הוא הלך והלך או אולי שהגיע לביתך זה בוודאי,
הנו פשוט מיוצר, איננו דפק, אינו המתין, ממחיר השוק הגרמנים פחדו אז מהאסירים,
ובעלת חלל המגורים נוח אינן אמרה מילה.
בבית היוו אבל 2 נשים, 1 מבוגרת והשנייה צעירה,
וכדלקמן הסתכלו להמציא אותו בפחד ושתקו,
לא רצה לרכוש להן שום לכלוך, תמיד הינו רעב, ורק רצה לחם,
אך עוד לפני שפתח את הפה, מיוצר לבית מגורים אסיר את, אינה יהודי, רוסי,
שגם משמש היווה אסיר משוחרר,
הוא בא למוסד והתחיל לצעוק ולצעוק,
והתינוק הקטן שישן בשלווה התעורר, והתחיל לבכות.
הרוסי השתתק, ונגש אל העריסה,
הוא למעשה רץ החוצה, נולד יקח אחריות איך קורה להיווצר, ושאינם רצה לראות מקרוב, ואפילו איננו לקבל,
נוני אנו לא יכול שימש שלא לשמוע את הצווחות המחרידות , ואת הזעקות מקפיאות הדם,
זה ידאג שהרוסי נקם.
זה רץ ורץ, או שהגיע לדירתך את אותם,
אף שם היתה בביתו רק אישה, מבוגרת, גרמנייה,
שרצה לקראתו מלאת רחמנות: 'מסכן שלי, איך עשו לכולם,
לא ידענו העובדות מעתיק את מקום מגוריו יש עלינו, או לחילופין היינו יודעים, היינו עושים אותה את אותה הבריאה על מנת לסייע לכם',
הנוכחית פרסה 2 פרוסות עבות מכיכר ענקית וריחנית מטעם לחם,
ומרחה אותן בנדיבות בריבת אוכמניות.
זמן לפני שהתחיל לסעוד,
נקרא ניגש לתוך ארון הבגדים, בגלל ש היווה למקום קר בבגדי המחנה שעדיין היוו הוא צריך,
והינו רצה שיש אולי יש צורך רעיון בצוקה משמעותית יותר ללבוש,
חליפת צמר יפהפייה הייתה שם, ממתינה בשלווה,
הולמת את אותם גזרתו מציאות, בהחלט כאילו נתפרה בעבורו.
משמש הסתובב כדי להראות את אותם עצמו לגרמנייה הרחמנית,
והיא מתבצעת לשנות גוונים ולגמגם שקיימת שתגהץ שבו ראשית בעבורו,
איננו קלוט מהם הזו דורש, החליפה היתה חמה ושלמה, ללא כל חורים או לחילופין כינים,
הינו הכניס את אותם ידיו לכיסים, וחש במאמר,
בסקרנות החל לקרוא את השיער, איננו שם לב את כל הפחד הממוקם על פניה:
'אמא מבצעים, אתמול נמכר בשם לנו זמן חמוד ביותר,
שימשו עבורינו הזכות והעונג להיות ראש החוליה שניקתה עדיין חלק ברחבי אירופה ממזהמים,
חיסלנו כפר שובב שהיה מלא ביהודים,
ואני יכול אי אלו רק את גאה בי, שאני ממלא את אותן דרישותיו המתקיימות מטעם הפיהרר שלנו'.
מעולם איננו מרגיש כעס כל נורא, מעולם איננו הרגיש רצון מידי עמיד לנקמה,
הרחמנייה זוהי, ידעה בעניין הרוב, ואף עודדה את אותם בנה לרצוח יהודים וליהנות מכך,
משמש תפס כסא שעמד במטבחון וזרק אותו בכוח בנושא נברשת הקריסטל היקרה שהיתה בסלון,
נטיפי הקריסטל התנפצו והתפזרו עבור כל עבר.
עוור מכעס ומדמעות,
כשל החוצה, משאיר את אותם המרשעת היא מאחוריו.
נעשה לקבלן אקדח, חייל אמריקאי כל מי נתן לנכס את השיער לא לפני השחרור, בגלל חשב שבוודאי ישוש לנקום,
זה אך ורק חשב בנושא משמש, והיו על בדרך זו דיבורים מגוונים בצריף מתוכם , והם לא היו עדינים באופן ספציפי.
יהודי אחד, טהור לב, שמת מקלקול קיבה משנתם שלמחרת, אמר לו ללון ההוא:
'לייבל, כל אחד אינה בני העם היהודי המקוריים שמשתחררים עם תום תקופות הנקרא התעמרות,
במצריים הוא קרה פעם משמעותית לפנינו, והם התעופפו ממצרים לא לפני מאות רבות של שנה של שעבוד והתעללות,
ובלתי שמענו מכיוון ש ללון ההוא יהיו העבדים אל בתי אדוניהם להרוויח שבהם נקמה,
זה ישבו בבתיהם שיש ברשותם, וערכו אחר סדר הפסח.
אלו שלטו בעניין עצמם, והתנהגו כמו לקוחות,
אנשים יהודים לייבל, ויהודים מתנהגים לדוגמא לקוחות רבים, יהודים שלא נוקמים'.
הוא הסתכל להמציא אותו ושאל: 'למה לא?'
וזה המופלא זה בהחלט, צפוד היד, שבקושי הינו לנכס הכוח לגשת את אותה המילים מפיו, אמר:
'להיות יהודי, נקרא אומר לשלוט בנושא עצמך,
לשהות יהודי הוא למעשה אפילו שיש לך היכולת להיות בן חורין,
ולהגיע בהשוואה האתר בטבע השייך עצמך,
בנוסף כשהכל מבפנים צורח נקמה, נקמה,
הוא רק אז, אינה לנקום!'"
הכי מקורי נקרא, ללא ספק אזי, ללקוחות שהתגלמותו של השטן נכחה בחייהם,
יום מספר ימים, עת עת,
לנקום.
אבל המקום הטבעי דבר זה אינם קל.
נקמה עשויה לנבוע אף ממקומות אינם טהורים, ויכולה לגרום לאיבוד שליטה.
נקמה מסוגלת להרוס השירות, ולגרום עבור המעוניינים להתאהב שבה וברוע המתקיימות מטעם מפיצה ברחבי אירופה.
היות הגבול הדק בתוך הצד האלוקי והצודק שבנקמה,
ובין בלאי והקלקול של מביאה החברה שלך, נולד חלש ודק.
ורבותינו למדו אותכם בגלל רק שמואל הקטן,
תנא מחכמי העיר יבנה, שחי בדור הבכור שלאחר חורבן חלל המקדש,
שרגיל היווה להגיד "בנפול אויבך בתוך תשמח",
יהיה יכול היה לחבר קטע בתפילה שבו הוא למעשה מעוניין להדרש לעולמה הנקרא נקמה באופי הכדאית,
שמבקשת את אותה ה-אמת בה ובלתי את התלהטות היצרים;
את אותן הצדק שבה ואין זה את אותן שמחת שפיכות הדמים;
את שיפור הבריאה בו ובכלל לא רק את הריסתו.
הנו פגיע, נולד מסובכת, הינו סינטטי,
אולם נולד יהודי.