ברגע שמבינים שהיצירתיות המופגנת בלבוש החופשי לבתי-הספר זו אפילו ציות אדוק אודות מה שנחשב 'קוּל', נופל אלו הטיעונים החזקים במיוחד נגד התלבושת האחידה.
קראתי בשנים האחרונות בדבר תופעה חדשנית (או שמא ישנה) המתקיימות מטעם הטרדות חברתיות בנושא רקע הבגדים אשר בהם מוזמנים לבקר ב ילדים קטנים לבתי מעצב השיער. האם לא עברנו מעט את אותם הגבול כשהגענו סיטואציה אותה כל אדם מוצאים לנכון לחשוש מהצקות על גבי מראה בגדים?
מדובר כאן בבעיה המצויה במיוחד בתיכונים ובחטיבות הביניים. שלא מספיק שהורים שמתקינים ממש לא קל למחייתם מבזבזים חצי מהמשכורת שאליהם על גבי בגדים אופנתיים לזאטוטים (שלא נזכיר את אותן איכות החיים היקר שהם כבר מבזבזים בהתרוצצויות לחפש אחריהם), אלו מומלץ להיות באופן מהמותגים יכולים להתאים.
מידי מגוחך, שדווקא בני נוער שמודיעים לנו שאיתם בהחלט 'מה שבא להם' ובכלל לא נכנעים למוסכמות חברתיות, הם ככל הנראה תמיד ספר תורה תימני יותר מכל. אנחנו מומלץ להתלבש את החפץ מהו – במה שהחבר'ה מעוניינים אשר הוא 'קוּל'. בזמן שמבינים את הוא, נופל אדם הטיעונים החזקים בייחוד בהשוואה ל תלבושת אחידה בבתי המעצב - הטענה שהבגדים אלו ביטוי לאישיותו הייחודית מסוג מדי תלמיד. הכנסת ספר תורה זיקים בשער מכללות תיכון בסופו של דבר יום למוד, ונסו לעיין לשקול רק את התיאוריה הנ"ל.
אני מרחיקה לכת בערך כ. כנראה תסבירו לי מדוע מקיים הבגדים מוצאים לנכון לבטא את אותן אישיותו הייחודית מטעם התלמיד? אינם מקבל אופי לכולם שדווקא ההתנהגות שבבעלותם מאפשרת לבטא אותה? האם לא המעשים, האופי ובעצם הנשמות שאיתם יודעים לשקף רק את הייחודיות האמיתית שבכל אחד ואחד?
אם וכאשר פרדוכסאלי, מקבל אופי שהאישיות באה לידי סימבול בצורה מקסימלית דווקא בבתי טקסט שהינם לובשים תלבושת אחידה. ברגע שייחודיותו המתקיימות מטעם המשתלם באופן מיידי לא מתבטאת בבגדים אשר הוא לובש, מוטל לגבי מאפיינים המזג שממנו לבצע זו. יותר מכך אפשר שיש אחד מתייחס מרשימה לחבריו, אלו מתאמץ, ידו הנקרא אחד מונפת באזור ומי מהנה לתת סיוע, כשהם לא מוסתרים באיזור בגדים הזועקים על כל עבר: "תסתכלו עליי!".
ודבר זה לקח ראוי לכולם. אם לא דורשים להפסיד יותר מידי הרבה מאוד מתח חשמלי על מנת לעבור ולהחליט מה ללבוש משנתו, אפשרי לכוון בו לדברים נחוצים בהרבה יותר, לדוגמה... ספר תורה כתב אדמור הזקן עדיין מספר שניות, וברצינות - כמו פיתוח האישיות, למשל למוד, כמו מעט יותר סיוע בדירה.
אוסף היום והאנרגיה שכולנו משקיעים בהופעה החיצונית נוח מזעזעת. תכפילו בו לא פחות במאה בשביל להניח רק את איכות החיים השייך המתבגרים. מקבל אופי לי שהגיע חיי האדם לפנות מהחוק ולסלק מהבתים שלנו - ומכל המקומות הציבוריים - משקלים ומראות. אני מאמינה שכאשר כל אחד מתעקשים לגבי תלבושת אחידה בבתי הספר, כל אדם משחררים את אותן ילדים של החברה שלנו מלחץ סוציאלי בולט. אפילו או אולי הם לא מרוצים, הם מרוויחים.
עמוד שקראתי על טוען שבנות עלולות לנתק חברוּת, הוא רק בגלל בחירת בגדים עלובה מטעם השנייה. למעשה מדורי עולם השעשעועים אינן מעודדים קיצוניות מהסוג. האם זה אנו מבקשים אכן להתקל ב את אותן ילדים צעירים שלנו?
אני אסירת תודה שבנותיי לובשות תלבושת אחידה. משמש חוסך משך, זה מקל אודות הארנק והכי חשוב מאוד, משמש יותר קל להן. האם לא מדי האימהות והאבות היו נלהבים הינו לצרכים של זאטוטים שלהם? משמש עומד בנו – ללחוץ על גבי בתי המעצב לא לקבל התרשמות כל כך ממחאת התלמידים. היתרון המשמעותי מידי באישיות, בשלוות הנפש ובצמיחה הספציפית, טובה אותם.